×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא ס׳:גמרא
;?!
אָ
זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר בְּלֵילְיָא שַׁדַּר קַצְיֵיהּ לְהָהוּא דִּידֵיהּ. לִמְחַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ זִיל קוֹץ א״לאָמַר לֵיהּ הָא מָר נָמֵי אִית לֵיהּ א״לאָמַר לֵיהּ זִיל חֲזִי אִי קוּץ דִּידִי קוֹץ דִּידָךְ אִי לָא קוּץ דִּידִי לָא תִּקּוֹץ אַתְּ. מֵעִיקָּרָא מַאי סְבַר וּלְבַסּוֹף מַאי סְבַר מֵעִיקָּרָא סְבַר נִיחָא לְהוּ לִבְנֵי רה״ררְשׁוּת הָרַבִּים דְּיָתְבִי בְּטוּלֵּיהּ כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּקָא מְעַכְּבִי שַׁדַּר קַצְיֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ זִיל קוֹץ דִּידָךְ וַהֲדַר אֶקּוֹץ דִּידִי מִשּׁוּם דְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר {צפניה ב׳:א׳} הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ קְשׁוֹט עַצְמְךָ ואח״כוְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים.: אֲבָל אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא.: אִיבַּעְיָא לְהוּ כָּנַס וְלֹא הוֹצִיא מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיוֹצִיא ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אכָּנַס מוֹצִיא וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כָּנַס אֵינוֹ מוֹצִיא. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לר׳לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא אַסְבְּרַהּ לָךְ לְהוֹצִיא כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמוֹצִיא כִּי פְּלִיגִי לְהַחֲזִיר כְּתָלִים לִמְקוֹמָן וְאִיפְּכָא אִיתְּמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ מַחְזִיר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מַחְזִיר. ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר באֵינוֹ מַחְזִיר מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה גמֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מַחְזִיר הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא רַוְוחָא הָכָא הָא אִיכָּא רַוְוחָא.: לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ.: אָמַר רַב הוּנָא דנָפְלָה חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ. מֵיתִיבִי האֵין מְסַיְּידִין וְאֵין מְכַיְּירִין וְאֵין מְפַיְּיחִין בַּזְּמַן הַזֶּה ולָקַח חָצֵר מְסוּיֶּדֶת מְכוּיֶּרֶת מְפוּיַּחַת הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ נָפְלָה אֵינוֹ חוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ. אִיסּוּרָא שָׁאנֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לֹא יָסוּד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד וְאִם עֵירַב בּוֹ חוֹל אוֹ תֶּבֶן מוּתָּר ר״ירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עֵירַב בּוֹ חוֹל הֲרֵי זֶה טְרַכְסִיד וְאָסוּר תֶּבֶן מוּתָּר. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה רַבּוּ פְּרוּשִׁין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן נִטְפַּל לָהֶן ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהֶן בָּנַי מִפְּנֵי מָה אִי אַתֶּם אוֹכְלִין בָּשָׂר וְאֵין אַתֶּם שׁוֹתִין יַיִן אָמְרוּ לוֹ נֹאכַל בָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו בָּטֵל נִשְׁתֶּה יַיִן שֶׁמְּנַסְּכִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְעַכְשָׁיו בָּטֵל. אָמַר לָהֶם א״כאִם כֵּן לֶחֶם לֹא נֹאכַל שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ מְנָחוֹת אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת פֵּירוֹת לֹא נֹאכַל שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ בִּכּוּרִים אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת אֲחֵרִים מַיִם לֹא נִשְׁתֶּה שֶׁכְּבָר בָּטֵל נִיסּוּךְ הַמַּיִם שָׁתְקוּ. אָמַר לָהֶן בָּנַי בּוֹאוּ וְאוֹמַר לָכֶם שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל כׇּל עִיקָּר אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה וּלְהִתְאַבֵּל יוֹתֵר מִדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵירָה עַל הַצִּבּוּר אא״כאֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ דִּכְתִיב {מלאכי ג׳:ט׳} בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים הַגּוֹי כּוּלּוֹ. אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים זסָד אָדָם אֶת בֵּיתוֹ בְּסִיד וּמְשַׁיֵּיר בּוֹ דָּבָר מוּעָט וְכַמָּה אָמַר רַב יוֹסֵף חאַמָּה עַל אַמָּה אָמַר רַב חִסְדָּא טכְּנֶגֶד הַפֶּתַח. יעוֹשֶׂה אָדָם כׇּל צׇרְכֵי סְעוּדָה וּמְשַׁיֵּיר דָּבָר מוּעָט מַאי הִיא אָמַר רַב פָּפָּא כָּסָא דְהַרְסָנָא. כעוֹשָׂה אִשָּׁה כׇּל תַּכְשִׁיטֶיהָ וּמְשַׁיֶּירֶת דָּבָר מוּעָט מַאי הִיא אָמַר רַב בַּת צִדְעָא שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ז:ה׳} אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי וְגוֹ׳. מַאי עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי אָמַר רַב יִצְחָק לזֶה אֵפֶר מִקְלֶה שֶׁבְּרֹאשׁ חֲתָנִים א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי הֵיכָא מַנַּח לֵהּ מבִּמְקוֹם תְּפִילִּין שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״א:ג׳} לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר. נוְכׇל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ס״ו:י׳} שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלָיִם וְגוֹ׳. תַּנְיָא אָמַר ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דִּין הוּא שֶׁנִּגְזוֹר עַל עַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן אֶלָּא סאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אא״כאֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ. וּמִיּוֹם שֶׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁגּוֹזֶרֶת עָלֵינוּ גְּזֵירוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת וּמְבַטֶּלֶת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְאֵין מַנַּחַת אוֹתָנוּ לִיכָּנֵס לִשְׁבוּעַ הַבֵּן וְאָמְרִי לַהּ לִישׁוּעַ הַבֵּן דִּין הוּא שֶׁנִּגְזוֹר עַל עַצְמֵנוּ שֶׁלֹּא לִישָּׂא אִשָּׁה וּלְהוֹלִיד בָּנִים וְנִמְצָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּלֶה מֵאֵלָיו. אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
זיל האידנא – שהיה רוצה לקשט עצמו תחלה כדלקמן. אי קוץ דידי – אם שלי קצוץ כבר. כיון דחזא דמעכבי – הבין שבשביל כבודו שותקין על שלו.
ולימא ליה זיל קוץ כו׳ – ואמאי א״ל זיל האידנא כו׳.
התקוששו – הסר קש מבין עיניך תחלה כמו לקושש קש (שמות ה) כלומר קשוט עצמך.
איבעיא להו כנס – לתוך שלו ולא הוציא עכשיו זיזין מהו שיחזור ויוציא לאחר זמן מי אמרינן דויתרה לבני רה״ר ואבד כחו או לא.
וריש לקיש אמר כנס אינו מוציא – קס״ד לא יוציא עוד זיזין דאבד כחו.
ואיפכא איתמר – דמוקמינן לרבי יוחנן כר״י דהלכתא כוותיה וקי״ל כרב יהודה בהך. מצר – שבין שתי שדות שהחזיקו בו והכא נמי הרי החזיקו בהך כניסה.
איכא רווחא – כשיחזיר כתלים למקומן אכתי איכא כל רוחב רה״ר וסתם רה״ר מרווח הוא.
ה״ג אמר רב הונא נפלה כו׳ – אי נמי ואם נפלה ולא גרס שאם נפלה.
חוזר ובונה אותה – להוציא זיזין כבתחלה.
אין מסיידין – בית משום אבל בית המקדש.
ואין מכיירין – צורות שצר בסיד וי״מ דהיינו נמי סיוד אלא שהכיור לבן יותר.
מפייחין – צורות של מיני צבעונים.
נפלה אינו חוזר כו׳ – אלמא כל בנין שאינו רשאי לעשות בתחלה אם היה לו ונפל אינו חוזר ובונה וגבי הוצאת זיזין לרה״ר נמי כיון דאי אפשר להוציא בתחלה אם נפל אינו חוזר ומוציא.
איסורא שאני – מהיזיקא. חול או תבן – מכהה לבנונו.
טרכסיד – בנין חזק וטוב ואף על פי שמשחיר קצת אסור.
אפשר בפירות – ויפה אמרת ונפרוש גם מן הלחם.
בפירות אחרים – שאין מביאים ביכורים אלא מז׳ המינין.
שכבר נגזרה גזירה – חורבן ונתחייבנו להתאבל דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה (ישעיהו סו).
במארה אתם נארים – קבלתם עליכם בגזירת ארור להביא המעשר אל בית האוצר כדכתיב במלאכי (ג) הביאו את כל המעשר וגו׳ ואעפ״כ ואותי אתם קובעים אתם גוזלים את המעשר ואת התרומה כדכתיב התם ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה.
הגוי כולו – כלומר וכל הקהל כולו קיבלו את הגזירה ומסתמא אם לא היו כולן יכולין לעמוד בה לא היו מסכימין ורובן ככולן אלמא לא חשיבא גזירה אא״כ רובן יכולין לעמוד בה.
אלא כך אמרו חכמים כו׳ – מסקנא דמילתיה דרבי יהושע היא. כסא דהרסנא – קערה של מאכל דגים מטוגנין בשמנן בסולת. בת צידעא – טנפ״ל שרגילות לסוד שם ולהשיר שערן.
שנאמר אם אשכחך וגו׳ – אכולהו קאי.
אפר מקלה – אפר הכירה השרופה באש קרוי כן ומשום דאיכא אפר פרה נמי הוצרך לפרש כן.
פאר תחת אפר – מכלל שהיו רגילין ליתן אפר במקום פאר דהיינו תפילין כדכתיב פארך חבוש עליך (יחזקאל כד).
לשבוע הבן – מילה שהיא לסוף ז׳.
ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו – בענין טוב ולא ע״י עובדי כוכבים ומצות לא יבטלו עוד.
אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין – במה שלוקחין נשים שאינם סבורים שיש איסור בדבר.
ואל יהיו מזידין – דמשום דלא יוכלו לעמוד בה יבטלוה ונמצאו מזידין הלכך לא גזרינן.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×